(function(i,s,o,g,r,a,m){i['GoogleAnalyticsObject']=r;i[r]=i[r]||function(){ (i[r].q=i[r].q||[]).push(arguments)},i[r].l=1*new Date();a=s.createElement(o), m=s.getElementsByTagName(o)[0];a.async=1;a.src=g;m.parentNode.insertBefore(a,m) })(window,document,'script','//www.google-analytics.com/analytics.js','ga'); ga('create', 'UA-64152864-1', 'auto'); ga('send', 'pageview');
דורון ברסלבסקי – פסיכולוג, מטפל קוגניטיבי התנהגותי CBT

קריאת הגבר

הפעם בחרתי להביא טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT קלאסי, בפוביה ספציפית / פשוטה. פוביה ספציפית היא פוביה של מטופל מגירוי ברור, מיידי וקונקרטי כגון: ג'וקים, כלבים, דם, גבהים, מקומות סגורים (קלסטרופוביה) וכדומה. במקרים קיצוניים, פוביה ספציפית חזקה מדבר נפוץ כגון ג'וקים או כלבים, עלולה לפגוע באופן משמעותי באיכות חיי המטופל ולגרום להתנהגויות של הימנעות אשר יצמצמו את מרחב המחיה והחופש שלו.

מיכל (שם בדוי) פחדה מתרנגולים. הפחד היה קיצוני ומשמעותי כל כך שאפילו הזכרת המילה תרנגול באופן בלתי צפוי על ידי חבריה הכניס אותה לחרדה. אם הייתה נחשפת לתמונה של תרנגול בעיתון או בשלט חוצות או חס וחלילה רואה תרנגול בסרט, היא הייתה נכנסת להתקף חרדה אשר היה מתבטא בדפיקות לב, נשימות מהירות, הזעה, רעידות ומצוקה גדולה.

הבעיה הייתה שלמרות שמיכל גרה בעיר, לשכניה יש לול תרנגולים אשר מכרכרים לידה ויכולים להיות בחצר השכנה או לברוח החוצה. בנוסף לכך, לקרובת משפחה של מיכל היה גם לול תרנגולים. החשש של מיכל להיפגש בתרנגולים הביא למעקפים רגליים בשכונה, לאי הגעה לקרובת המשפחה, סגירת חלונות בחדרה ועוד. כל דבר הקשור לתרנגול היה מביא לתגובת חרדה והימנעות של מיכל.

מטרת הטיפול הוגדרה להגיע ליכולת של מיכל להיות במרחק של 5 מטרים מתרנגול הנמצא בכלוב בלי לפחוד.

בטיפול הקוגניטיבי התנהגותי בפוביה הספציפית, שמתי דגש חזק יותר על הצד ההתנהגותי. התחלנו בבנינו היררכיה של פחדים מתרנגולים. בתחילה מועלים רשימת גירויים אשר מפחידים את המטופל. במקרה של מיכל עלו גירויים כגון "לראות תרנגול בסרט, לראות תמונה של תרנגול, לראות תרנגול בכלוב, לראות תרנגול בחוץ" וכו'. בשלב הבא נתנה מיכל לכל גירוי ציון בסולם מצוקה סובייקטי שלה (SUD) בסקלה של 1 עד 100. לאחר מכן, בחרנו מה גירוי החשיפה הראשון שעמו נתחיל. מיכל בחרה בציור של תרנגול אשר נחווה אצלה בציון מצוקה 50.

החשיפות נערכו הן בפגישות הטיפוליות והן כמטלות טיפוליות לביצוע בכל יום בין הפגישות. בתחילת החשיפות, מיכל חששה מאוד אפילו להסתכל בתמונה של תרנגול ונתנה ציון בפועל של 60 יחידות מצוקה. במהלך החשיפה לתמונה, לאחר עליית החרדה הראשונית, נוצרה הביטואציה (התרגלות) ומיכל למדה שלא קורה לה כלום ונרגעה בהדרגה תוך מספר דקות. חוויה חדשה ומפתיעה עבורה. לאחר ביצוע החשיפה בפועל נערכה שיחה למידה ומסקנות על המשמעויות, רגשות, מחשבות שעברו במהלך החשיפה. לאחר הפגישה התבקשה מיכל לצפות במהלך השבוע, מספר פעמים ביום בתמונה של תרנגול ולתעד את רמות החרדה שלה

בפגישות הבאות התנהל לו"ז מסודר אשר כלל שיחה על ש.ב. והפקת מסקנות, ביצוע תרגיל חשיפה מתקדם יותר ברמת ההיררכיה של המצוקה (כגון שמיעת קול תרנגול וצפיה בסרטון אשר מייצרים ציון מצוקה גבוה יותר).

הפגישה האחרונה התקיימה בבית קרובת המשפחה של מיכל. בסיום המפגש מיכל הגיע למרחק נגיעה מהתרנגולים מאחורי רשת (הרבה יותר מהמטרה שהוגדרה לעיל).

סך כל הפגישות בטיפול הקוגניטיבי התנהגותי CBT היו 7 !!! כפי שמדווח במחקרים רבים, הלמידה המתקנת במקרה של פוביה ספציפית יכולה להיות מהירה מאוד.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי בפוביה ספציפית