(function(i,s,o,g,r,a,m){i['GoogleAnalyticsObject']=r;i[r]=i[r]||function(){ (i[r].q=i[r].q||[]).push(arguments)},i[r].l=1*new Date();a=s.createElement(o), m=s.getElementsByTagName(o)[0];a.async=1;a.src=g;m.parentNode.insertBefore(a,m) })(window,document,'script','//www.google-analytics.com/analytics.js','ga'); ga('create', 'UA-64152864-1', 'auto'); ga('send', 'pageview');
דורון ברסלבסקי – פסיכולוג, מטפל קוגניטיבי התנהגותי CBT

תהליך הטיפול בפועל

במהלך הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי, עוברים ביחד המטופל והמטפל מספר שלבים מרכזיים וחיוניים להצלחת התהליך. השלבים העיקריים הינם:

א. יצירת קשר טיפולי חזק, יציב ואמין. 

המטופל אמור בטיפול להחשף ולשתף את המטפל בעולמו הפנימי, מצוקות, חששות, פחדים, שאלות ועוד. בנוסף, על המטופל להרגיש ש"יש לו על מי לסמוך" ויש לו פרטנר לדרך שיהיה עימו, יבין אותו, יסייע לו לצאת לדרך טובה יותר ולא יעלם.

על המטפל להצליח ליצור קשר טיפול טוב בזמן קצר יחסית, היות וטיפול CBT אינו טיפול ארוך טווח אלא בינוני או אף קצר (לרוב בין 3 ל 6 חודשים). על המטפל להיות אמין, אמפטי, מחוייב, מקצועי ומנוסה.

ב. אבחון מצב המטופל ובניית המשגה קוגניטיבית Cognitive formulation

שלב חשוב ביותר בתהליך הטיפולי הינו שלב הדיאגנוזה. בדומה לכל תהליך קליני, חשוב מאוד להבין מה מקור הבעיה, מקורות, השפעות, סביבה, שורש הבעיה. בפגישות הראשונות של הטיפול (ובמקביל ליצירת הקשר והאמון המתואר לעיל) לומד המטפל על המטופל, הבעיות הנוכחיות, רקע אישי ועבר, סגנון אישיות וכמובן – סגנון החשיבה כולל אמונות ליבה, הנחות יסוד, מחשובות אוטומטיות, עיוותי חשיבה, התנהגויות בפועל, רגשות ועוד.

בסיום שלב האבחון (אשר נקרא אינטייק), בונה המטפל מודל המשגה (פורמולציה) קוגניטיבי אשר מייצג את אופן הראיה והחשיבה של המטופל על העולם. מודל זה אמור להיות מדוייק ומקיף מספיק בשביל להסביר את רוב רובן של המחשבות, רגשות והתנהגויות של המטופל בחיי היום יום שלו.

ג. הגדרת מטרות טיפוליות לקידום

בשלב זה המטופל מגדיר את מטרות הטיפול המדוייקות. לרוב כבר מהפגישה הראשונה ובמהלך האינטייק הועלו בעיות, נושאים ומטרות לטיפול. אולם לאחר קבלת ההמשגה הקוגניטיבית, ניתן לדייק ולהגדיר טוב יותר את מטרות הטיפול. המטופל והמטפל מבינים באופן כולל ורחב יותר את המודל החשיבתי – רגשי – התנהגותי של המטופל ולכן המיקוד והבחירה יהיו טובים יותר.

חשוב לבחור מטרות ראליות, לא גדולות מיייד ובלתי מושגות אך גם לא קטנות מיידי. בטיפול CBT המטרה לרוב, אינה שינוי גדול ומקיף באישיות האדם ומימוש עצמי אלא מטרה מוחשית וברת השגה בטווח קצר יותר, כגון ירידה משמעותית ברמת הדכאון, פוביות, מחשבות ו/או התנהגויות אובססיביות קומפולסיביות, יציאה לדרך חדשה בחיים כגון מעבר קריירה, זוגיות, הורות ועוד.

הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי הוכח במחקרים רבים כיעיל מאוד להורדת דכאון, חרדה חברתית, חרדות, פוביות ועוד ועוד.

ד. התערבות טיפולית כולל עבודה עצמית רבה של המטופל

טיפול CBT להבדיל מטיפול דינאמי פסיכואנליטי, הינו טיפול בו מתבקש המטופל "לעבוד" לא רק ברמה הנפשית, חשביתית ורגשית אלא גם ברמת תכנון, מעקב וביצוע מטלות ו"שיעורי בית" אישיים. נושא זה הינו קריטי ביותר להצלחת הטיפול וניתן לומר בבטחון שללא הפעילות האקטיבית של המטופל, סיכוי ההצלחה והשינוי קטנים בהרבה.

כמו בשלב הגדרת מטרות הטיפול, גם בחירת המטלות/ ש.ב. נעשה בעיקרו על ידי המטופל כאשר המטפל מכוון, מייעץ או מציע משהו שונה כאשר הוא חושב לנכון. המטופל מתבקש בין הפגישות הטיפוליות לבצע את המטלות, לתעד אותן ולהביאן לפגישה עצמה לשם ניתוח ולמידה.

ה. סיום מעקב ומשוב

הטיפול מסתיים כאשר המטופל והמטפל רואים שהמטרות הושגו (במלואן או בחלקן). טיפול קוגינטיבי התנהגותי היא מאוד משימתי, קונקרטי ו"תחלסי". אני מאמין שזו אחד מהסיבות המרכזיות להצלחותו, בנוסף לדרישה לאקטיביות של המטופל, ביצוע ש.ב., השקיפות והשיתוף הרב בתהליך הטיפול בין מטפל ומטופל.

במידה והטיפול מצליח אנו יכולים לראות שינוי במימדים רבים של חיי היום יום של המטופל: מעבר לשימוש ברגשות חיוביות ואפקטיביות יותר, ירידה ברמת דכאון / חרדה/ פוביות, התנהגויות מתפקדות ופונציונאליות יותר ושינוי בסגנון החשיבה לכיוון "בריא" ופונקציונאלי יותר.